אני רוצה לאהוב שוב, אני כל כך מתגעגעת לזה, מתגעגעת למגע, לחיוך, לעדינות ולחיבוק בלילה.
מתגעגת להדדיות, כל כך מתגעגעת וזה מרגיש כאילו אזל ההספקה של הגברים הטובים בחיי, היה בחור שאני לא בטוחה אם סיפרתי עליו, אתם יודעים איך הצלחתי להבריח אותו? ניסיתי כל מיני דרכים, לרוב מה שמבריח אותם זה שאין לי בעיה בכלל לדבר על סקס אבל אל זה השאיר אותו, אז ניסיתי לבדוק איך הוא יגיב אם אני אגיד לו ששכבתי עם 16 גברים חיי (כן אתם מוזמנים לשפוט, הרבה כבר הספיקו לעשות את זה couldent care less)
הוא הגיב "אז מה שכבתי עם 17 גברים בחיי אני יותר גרוע" ניסיתי להסביר לו שאני באה ממשפחה מתוסבכת , הוא אמר שזה לא עיניין גדול בכלל.
זה כאילו הוא נלחם כדי לקבל את הצומת לב שלי וזה הצליח לו, ככל יום עובר חיבבתי אותו קצת יותר, בסופו של דבר היה ערב ששתיתי קצת יותר מידי ואמרתי לו שאני מחבבת אותו.
נשבעת לכם שאם הוא היה לידי כשהייתי אומרת לו את זה הייתם רואים אותו בורחים במהירות על , אבל במקום זה הוא ממש כמו מניאק כמו "אין לי עצבים לדבר עם שיכורה בשעות האלה, במיוחד שאני לא בראש" ולא חושבת שאני גם רוצה לשמוע ממנו מאז.
אז הנה עוד צפרדע.
אני כל כך מוזרה לאחרונה, זה מרגיש לי כאילו זה הדבר היחידי שאני חושבת עליו זה זה.
מתי אני אתחיל לקחת את עצמי בידיים
נשבעת לכם שאם הוא היה לידי כשהייתי אומרת לו את זה הייתם רואים אותו בורחים במהירות על , אבל במקום זה הוא ממש כמו מניאק כמו "אין לי עצבים לדבר עם שיכורה בשעות האלה, במיוחד שאני לא בראש" ולא חושבת שאני גם רוצה לשמוע ממנו מאז.
אז הנה עוד צפרדע.
אני כל כך מוזרה לאחרונה, זה מרגיש לי כאילו זה הדבר היחידי שאני חושבת עליו זה זה.
מתי אני אתחיל לקחת את עצמי בידיים